top of page
המוטיב והמדיה
עיצוב העיר צומת השרון, 2008
שרה קנול אוהבת את כל החומרים, היא מתנסה בהכל, מחפשת להתחדש. לוקחת נושא ומשכפלת אותו בכל המדיות. וכך ימצא עצמו אותו מוטיב בעבודות הציור. פיסול בחיתוכי לייזר בברזל ובהדפסים על קנבס. את אופן הציור שלה ניתן להגדיר כחוויתי, בסגנון מופשט לירי, מלא חיות ומביע את הפנימיות האופטימית שלה.
הפיסול שלה מסוגנן, כולל מוטיבים פיגורטיבים, מביע קלילות והומור עם יכולת התבוננות פנימית במין האנושי. קנול עובדת בברונזה, אבן גבס, רשת ופוליאסטר. היא מציגה בתערוכות יחיד ומשתתפת קבועה בתערוכות קבוצתיות.
התערוכה האחרונה של קנול, "כי האדם עץ השדה", מופיעה בימים אלה בחנות הרהיטים תות ברמת השרון. שם אפשר לראות עבודות שלה שמופיעות במגוון החומרים.
"אני לוקחת מוטיב ומעבירה אותו בכל המדיות, בברזל, תחבושות גבס, ברונזה וציור. המוטיב של התערוכה הזאת הוא החיבור בין העץ לאדם".
למה דווקא נושא זה?
"במקום שבו אני גרה צומחים הרבה עצים, אני מחוברת לטבע ולנופים העץ בשבילי הוא משהו שמאפשר לי לראות אנשים. עץ שמח ענפיו מתרוממים כלפי מעלה, עץ עצוב ענפיו כפופים. אני רואה דמיון וקשר מאד חזק בין העץ לאדם.
גיליתי שהמוטיבים האלה לא הופיעו בעבודות שמוצגות רק בתערוכה. בציורי הקודמים אני מגלה את המוטיב הזה בלי שהייתי מודעת לו".
איך נראים העצים שלך?
שמתי לב שהעצים חסרי שורשים, הם מרחפים, דומים לאדם שהוא אוניברסאלי יותר ורוחני, מישהו ששואף למעלה".
קנול מתעסקת כל חייה באמנות. "למדתי בהרבה מסגרות - מקומות פרטיים, קבוצות קטנות ולא כיתות. גם היום אני עובדת בחוג של אמנים שעובדים עם מדריכה. אני מוכנה ללמוד כל הזמן, רק לפני שנתיים חזרתי לקורס בציור פיגורטיבי מדויק וריאליסטי".
על מה את עובדת עכשיו?
"עכשיו אני נחה על זרי הדפנה. התערוכה בתות מוצגת ללא תאריך יעד. במשך שנתיים עבדתי באופן מאוד רציני. נתתי את כולי. גם מבחינה פיזית וגם מבחינה נפשית ואני מרגישה שכעת אני חייבת מנוחה כדי שאוכל לקום ולעשות פרוייקט חדש.
תערוכה היא שיא, ומהשיא, גם אם יש הצלחה, אתה לא מתמלא. חייבים פסק זמן כדי להגיע למקום אחר".
חזרה לעיתונות >>
bottom of page